דליה שטיינר קמה ועשתה. שנתיים אחרי הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק – היא הקימה את WICO - ארגון נשים בינלאומי לשלום, למניעת אלימות ולהעצמת נשים, בעקבות קריאתם של עשרה מקבלי פרס נובל לשלום למנהיגי העולם, להקדיש עשור לנושאי חינוך לתרבות של שלום ומניעת אלימות בכל מוסדות החינוך החל מגיל הגן דרך בתי הספר והאוניברסיטאות.

חגית ליפשיץ מזמינה אותנו לתקן את עצמנו ואת יחסינו עם זולתנו ממקום שונה בתכלית מהתשובה המסורתית! מקום שאיננו שיפוטי, שאיננו מכה אותנו ואיננו מכה על חזנו! מקום שעוזר לנו לפרוץ את מעגל הקסמים של חוסר האונים לשנות, ולפתוח דף חדש עם עצמנו ועם זולתנו.

הוא נולד חילוני והפך לרב. הוא מחפש דרך להיות בתשובה שלמה מול הקב"ה, ובכל זאת לא רואה עצמו כחוזר בתשובה. בעיניו אין בהיותו רב כל דבר מיוחד – הוא אחד כמו כולם, בגובה העיניים ובדיבור מלב אל לב כאדם לאדם. הוא מתנחל שגר בנחלת אפרים ואוהב את הארץ בתשוקה – ובכל זאת פועל למען השלום. הקצין שתואר כנבל בסרט על בילעין – הוא עצמו ובשרו, אחיו. מה יש לו לומר לו בכל זאת?

כל הדיכויים דומים: נשים, בני אדם, פלסטינים, הסביבה. יש אנשים שמרוויחים המון מהכיבוש. יכולנו לתעל את הכסף הזה לרווחה, לחינוך, לכלכלה. המטרה: ליצור בציבור הישראלי והבינלאומי תודעה של המצב. האמצעי: פעילות שבועית קבועה. התוצאה: נעצר הפינוי של משפחות נוספות בשיך ג'ארח. ועוד אנשים מצטרפים.

יא אישה של קסם, של סיפורים ואגדות למבוגרים, ושל מציאות אישה שמציירת במילים וזה לא ציור, שמציירת סיפורים שאינם סיפורים. היא מקשיבה לדממה. בשבילה חור שחור הוא דבר מניב. היא מציירת את יערות הקק"ל ובהם אנשי הצדדים השונים במציאות שלנו היא הופכת את המציאות על פניה, דרך ציוריה וסיפוריה.