גרשון בסקין סבור שאנחנו נמצאים בתקופה גורלית, החלטות מאד משמעותיות צפויות להתקבל בתקופה הקרובה, החלטות שישפיעו על היכולת להגיע להסדר מדיני ולסיים את הסכסוך. הליגה הערבית שמתכנסת היום תחליט אם לגבות את בקשתו של אבו מאזן שלא לאשר מו"מ יישר עם ישראל, בספטמבר הממשלה הישראלית צריכה לקבל החלטה בנוגע להקפאת הבניה בהתנחלויות ועוד. נתניהו מסתובב בעולם ומספר עד כמה הוא מוכן לוותר אילו רק יסכימו הפלסטינים למו"מ ישיר וכך פורש למעשה מלכודת לפלסטינים אומר בסקין. הפלסטינים דורשים המשך ההקפאה כתנאי יסוד למו"מ ואילו נתניהו לא יוכל כנראה להמשיך את ההקפאה ללא מו"מ ישיר. ושוב יואשמו הפלסטינים בטרפוד המאמצים להגיע להסכם, והעולם כולו יקנה את דברי נתניהו.
בן דרור ימיני, עיתונאי ופרשן בעיתון מעריב אומר כי בעוד הוא חושב שצריך לקוות לטוב, לפעול לטוב הרי שהוא אינו אופטימי כלל. אנחנו מדשדשים בשלולית הנקראת תהליך השלום כבר הרבה מאד שנים ללא תוצאות. יש איזו אשליה אופטית כאילו יש התקדמות, לפני 20 שנה איש לא היה חולם על הקמת מדינה פלסטינית ואילו היום זה חלק מהשיח המקובל אבל מדובר בשינוי בשיח ולא במציאות, הוא אומר. בישראל יש גרעין משמעותי של מתנגדי הסדר שיכלול פינו ישובים וחלוקת הארץ ובכל זאת ישנו מכנה משותף, זה שהוצע במתווה קלינטון, בהצעתו של אולמרט אלא שמעולם לא קיבלה ישראל תשובה חיובית מן הפלסטינים. ימיני מתקשה להבין את התעקשותו של אבו מאזן לא להיכנס למו"מ ישיר, זו עוד מניפולציה, הוא אומר בדומה להסברים המשונים שניתנו לדחיית הצעתו של אולמרט. הדחיות המתמשכות של הפלסטינים מביאים לחיזוק המחנות הרדיקאלים מימין שרוצים מדינה יהודית אחת גדולה ומשמאל שרוצים מדינת אזרחיה אחת גדולה וזה לא משרת אף אחד מהצדדים. במובן מסוים הזמן שעובר יוצרת את מדינת פלסטין הגדולה וזה בוודאי לא רצוי לנו. ימיני לא מאמין בפתרון כפוי אבל היה מצפה מאובמה שיציג את התוכנית המדינית שלו שיש להניח שאינה שונה בהרבה מזו של קלינטון ואפילו ישתף ביוזמה את האירופאים. אולי יוזמה כזו יכולה להתניע תהליך אמיתי.
אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו-יורק אומר שאין תהליך שלום אמיתי ושאלת האחריות אינה רלוונטית. האבסורד במצב הנוכחי זועק לשמים משלוש סיבות: 1. אנו נמצאים בשעת כושר אמיתית, 2. תפיסת שתי מדינות שקעה והתקבעה בתודעה של שני העמים, 3. לכולם ברור מה יהיה מתווה ההסדר העתידי, ההתמקחות תהיה בשוליים. ובכל זאת אומר פנקס, הוואקום המדיני והפוליטי לצד חולשת הרוח הוא זה שגורם למצב הזה. לא יכול להיות הסדר כפי אומר פנקס, פשוט משום שאין שום דרך להבטיח קיום ואכיפה של הסדר כזה. לכן, הוא אומר, הגיע למסקנה שבהעדר פתרון בינ"ל הישראלים והפלסטינים לא יוכלו להגיע לעולם להסדר. לא תהליך, הוא מדגיש אלא פתרון שבמהלכו ישראל לא תהיה עוד בשטחים והפלסטינים יקבלו מדינה בחסות ובניהול הקהילייה הבינ"ל. הממשלה הנוכחית כנראה שלא מסוגלת לקדם תהליך, אומר פנקס אלא אם ילך נתניהו אל אובמה ויאמר לו את האמת כולה: מה באמת מסוגל ראש ממשלה ישראלי ומה לאו וכמובן שיגיע אליו עם מפה מסודרת. אפשרות אחרת היא לאחר תיאום עם האמריקאים להכריז על קבלת יוזמת הליגה הערבית כבסיס לוועדה ומו"מ.
באסם עיד, פעיל זכויות אדם פלסטיני אומר שבלי תהליך שלום לא יקרה כלום ושממילא גם עכשיו לא קורה שום דבר ממש. אין מו"מ אבל הפלסטינים מצליחים, לפחות בגד, לחיות חיים נורמאלים ודי טובים. יש שלווה, שקט וצמיחה בשטחים, אומר עיד, שגשוג כלכלי שמייצר סביבת חיים טובה. עבור הפלסטינים יש אפילו חשש מהתקדמות כי בכל פעם שמתקדמים בתהליך השלום יש לכך השלכות שליליות על חיי היומיום של הפלסטינים בגדה. צריך להודות, הוא אומר, שהמצב היום הרבה יותר גרוע מזה שהיה בשטחים לפני האינתיפאדה הראשונה. הפלסטינים הגיעו למסקנה שדרך האלימות והאינתיפאדה לא משרתות אותם ולא משיגות שום דבר. תמיכה של האוכלוסייה הפלסטינית במו"מ תלויה במה שיצא להם מהסכם, בחיי היומיום. לגבי העצמאות הוא אומר שצריך להודות שהפלסטינים נלחמו וניסו אבל נכשלו. במזרח ירושלים למשל קרוב ל- 30% מהאוכלוסייה מחזיקים בדרכון ישראלי, מדוע לשנות את המצב? נמתין ובקרוב מאד תהיה מדינה אחת, גם אם לא יהיה בה בתחילה שוויון מלא בין יהודים לפלסטינים. עיד גם מוסיף שסוגיות כמו זכות השיבה מעניינות את המנהיגות הפלסטינית אבל לא את הפלסטינים עצמם.
אבי יששכרוף, עיתונאי ופרשן בעיתון הארץ אומר כי אין תהליך שלום ובמיוחד מאז המעבר לשיחות הקרבה. הרשות מנסה לשווק לציבור הפלסטיני שאין תהליך שלום וששיחות הקרבה הן רק אליבי של הישראלים . ברחוב הפלסטיני יש תחושה שבשלב זה אין סיכוי לשיחות ולהתקדמות, יוצאים מהנחה שזה מה שישי ולכן צריך לנסות ולהפיק את המרב מהמצב ולבנות חיים נורמאלים. מצד שני הבניה בהתנחלויות מאד מטרידה אותם, זה נושא שחוזר ועולה בתקשורת הפלסטינית ומהווה מכשול אמיתי להמשך המו"מ. מבחינתם של הפלסטינים, אומר יששכרוף, אין סיכוי להמשך שיחות שבעקבותיו תוקפא הבניה אם לא תוקפא גם במזרח ירושלים. ככל הנראה אין להנהגה הפלסטינית תוכנית של ממש להכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית עצמאית, נראה שהם מקווים, הוא אומר, שאובמה יכריז על תוכנית שתחייב את הצדדים. הפלסטינים ממתינים לראות מה יקרה ב-9 בספטמבר, תאריך סיום שיחות הקרבה ומה יקרה ב-26 בספטמבר סיום ההקפאה ואז יקבלו החלטות. בינתיים לא צפויה התלקחות בגדה, הוא מרגיע.
אריה זייף, כלכלן, לשעבר מנהל המכס והמע"מ בשיחות אוסלו וכיום מנהל איגוד לשכות המסחר אומר שלמרות התרחישים הרבים שניתן לאתר ולבחון אין מצב בו אין סוג של תהליך שלום גם אם ברמות שונות. תהליכים שנובעים מסיטואציות כלכליות, מדיניות, אנושיות או אחרות. הסדר שלום תלוי בפרטים המחייבים פתרונות אמיתיים הוא אומר, פתרונות נקודתיים, ספציפיים שכל הניסיונות לטפל במסגרת ולא בפרטים רק הביאו לדחיית הסכם כללי. זייף לא מבין את הפלסטינים: נניח שתיפסק הבניה בהתנחלויות הוא אומר, הרי כבר 9 חודשים שאין בניה ובכל זאת שום דבר לא קורה. הבעיה אינה בעצם השיח אלא ביכולת והרצון להגיע לפתרון. כולם תמיד טוענים שאילו רק היה להם עוד מעט זמן היו יכולים להגיע להסדר, כמו שטען אולמרט אבל בסופו של יום מדובר בתירוץ בלבד. ראש הממשלה הנבחר נתניהו, אומר זייף, הלך רחוק מעבר לאידיאולוגיה שלו והסכים לפתרון שתי מדינות והקפיא את ההתנחלויות אלא שהפלסטינים לא השכילו לנצל את שעת הכושר ולהתקדם, לכן דרישתו של נתניהו למו"מ ישיר הגיונית.
אירוע השבוע: ההפגנה השבועית ביום שישי בשעה 16:00 בדרך שכם בשיח' ג'ראח.